. ד. התבוננות בתיאום בין חלקי הבריאה

אחד מחלקי ההתבוננות זו היא הסתכלות בתיאום המופלא שישנו בחלקי הבריאה כולה, שמורה על רצון תבוני שתכנן וברא כל זאת.

וכבר תיארו הקדמונים את המשל בשפיכת דיו אקראית אשר יצרה ספר מופלא ומושלם, והרי פלאי העולם היא פי כמה וכמה רבבות מליונים יותר מופלאים מכל ספר שרק יהיה.

ועל האדם להתבונן בכל פעם בפלא אחר מפלאי הבריאה, ובמיוחד במיני הצומח והחי והאדם, ומי פתי יוכל להאמין כי במקרה נעשה כל זאת.

וזוהי, הדרך הראשית אל ידיעת ה’, להתבונן על כלל המציאות, היקום וכל צבא השמים, הארץ וכל אשר בה, ומתוך כך להגיע למסקנה ולתובנה חיה על מציאות הא-ל. ידיעה זו מבוססת על ההיגיון הפשוט והחשיבה האנושית המקובלת. התבוננות פשוטה והיסק הגיוני בסיסי זה, לא אליו התכוונו גדולי הדורות אשר שללו את דרך ה’חקירה’.

דרך מקובלת לביסוס איתנות ההכרה בידיעת הא-ל, היא התבוננות בהכרח בכך שא-ל תבוני ברא את העולם, וזאת כאשר יתבונן האדם בפרטי הבריאה כיצד הם משתלבים בחכמה נפלאה שאין לה חקר. וככל שעולם המדע מתקדם ויודע יותר, עד שאין אדם בעולם שבכוחו להכיל את גדולת החכמה האלוקית, ההשתאות גוברת והולכת במימדים אינסופיים.

באופן מיוחד בולט תיאום זה במדעי החיים, הביולוגיה והצומח, וכמות החכמה והתיאום המורכב הטמונה בכל תא חי, ומערכות החיים שבכל בעל חי, ובבעלי החיים השונים והמשונים, ודרכי הישרדותם ומזונם. והחרקים והמעופפים, לאין סוף, במיליארדי מיליארדים של אופנים.

תורת האבולוציה שהגה דארווין נהגתה במטרה לפרוק את עול האמונה באלוקים, עולם המדע קיבל את תורתו כאמת מדעית. אולם ככל שהמדע מעמיק ומתרחב, כל אדם תבוני מבין שאין הבל גדול מזה, שכן גם אם יוכח שהמינים התפתחו זה מזה, דבר זה עצמו מוכיח על רצון אלוקי.

דוגמא מפורסמת היא התבוננות שטחית באיבר העין, כמה חכמה טמונה בו, כמה מנגנונים מופלאים לקליטת ראיית שחור לבן וראייה בצבע, כיווץ האישון באור והתרחבותו בחושך, קימור אופטימלי של העדשה, הכל בכדי ללכוד את המחזות הנחוצות לבעל חי. שכל השומע עומד נדהם ונפעם מכמות הפלאים והחכמה הגלומים רק באיבר אחד מני רבים. וכך בכל פיסת מציאות כשנתחיל לחקור אותה.

גולת הכותרת, התא האורגני החי, שהוא יצירת החיים הבסיסית וקיים במיליוניו בכל גוף, על ה’מיטוכונדריון’ המפעיל אותו, הכרומוזומים ופלאי הדי.אנ.איי, העשוי מארבעה סוגי תרכובות כימיות, ארבעה אבני בניין בסך הכל שמהם מורכבים רבבות צירופי תאים. והרנ”א ואלפי המושגים החדשים הנלמדים בחכמה זו, היש חקר לחכמה הטמונה בעולם החיים, וככל שהמדע מתקדם מתברר יותר ויותר עומק החכמה הגלומה במציאות הנקראת ‘חיים’. פיתוח נושא זה ימלא כרכים שלמים, ובמסגרת זו אנו נאלצים להסתפק בדוגמאות אלו להתרשם בחיצוניות מעוצם החכמה הגלומה בבריאה.

מול התעצמות תעמולת הכפירה

עם התפשטות תקשורת האינטרנט קיימת תופעה של מדענים “אתאיסטים” שהכפירה בא-ל עבורם היא אידיאל חיים, המעלים בפרסומיהם תיאוריות שונות ולשכנע בשפה גבוהה ומדעית כביכול כיצד דברי הכפירה נובעים מההיגיון. אולם על אדם להתבונן ולחשוב בכנות, האם שכלו מוכן לקבל כאלו דברים, שפלאי הטבע והחיים המפעימים במורכבותם העצומה נוצרו מאליהם בתהליכים ארוכים ככל שיהיו. יתבונן נא אדם רגע באחד מהנבראים המצויים בסביבתו, ויחשוב האם תיתכן אפשרות אחת מני מיליארדי מיליארדים שכל זה הוא פרי התרחשויות אקראיות, היה כדור ועליו מים ואדמה, ותהליכים אקראיים יצרו חיים, תא חי ובו דנ”א ומיטוכונדריה וכרומוזומים, ועוד ועוד חלקים וחלקיקים, והחיים המשיכו להתפתח בשלבים וצורות שונות, ואלו ששרדו המשיכו את התהליך, עד שהתפתחו כאלו יצירות מופלאות שאין גבול לחכמה הטמונה בהם, וכל זה התרחש ללא שום רצון מכוון. איזה אדם בעל היגיון יהיה מוכן לקבל כאלה הנחות.

ההיגיון הבסיסי שלנו שולל זאת, כאנשים הפועלים על פי השכל אנו חשים שזה לא יתכן, הקביעות המדעיות הללו אינן מתיישבות על הלב ואינן פותרות את שאלת מקור הקיום. ההיגיון מחייב שישנו בורא לעולם, הפלאים מאלצים אותנו להסכים עם ההנחה שישנו בורא המופלא מבינתנו, אנו יודעים שהוא קיים גם אם איננו מבינים את מהותו. הכתיבות הגבוהות הפסבדו-מדעיות במקרים רבים אינן אלא מניפולציות חברתיות היוצרות רושם על הציבור, ומאלצות את הסביבה החברתית להסכים כאילו ישנה תשובה מדעית לחידת הקיום ומוצא החיים.

אין מגמתנו להתעמת עם דברי מדענים מסוג זה, גם נודה בכנות שאין לנו כלים וידע מספיק להוכיח דבר, אנו רק מציינים שאין לקבל דברים מסוג זה כעובדות מדעיות, כיון שתחום זה רווי במניפולציות^[1], וצריך לקבל את הדברים בהסתייגות ובספקנות. אנו דנים בדברים מתוך גישה של שכל אנושי פשוט שעל פיו אנו חיים את חיינו^[2]. אין אנו באים להתווכח או להוכיח דבר, אנו באים רק לומר במה אנו מאמינים, מה אנו סבורים. אנו באים להציג את הגישה המקובלת ביהדות. מה הם הדברים שיהודי צריך לדעת כדי להיות יהודי.

נקודת המוצא שלנו תהיה אפוא מעתה, ישנו עולם נברא, עשיר ומסועף עד אינסוף, ומשכך ישנו בורא לעולם שהוא יצר כל זאת. מכח ההיסק אנו יודעים שאותו בורא הוא בהכרח, מציאות שאין דומה לה, בעל תבונה וידע שאינו גוף ואיננו חומר, אינו כלל מסוג הדברים שנבראו, שהרי הוא היוצר את הכל.

[1] . צריך לזכור שהמדענים הינם בני אנוש בעלי יצרים ואינטרסים, נכון שהמאמינים מונעים מעמדות קדומות, אולם עלינו לזכור שהדוגלים בכפירה גם הם פועלים מתוך דחף להיפטר ממגבלות הדת, אי לכך, אי אפשר להסתמך על חכמים ובעלי תארים שהם כביכול “אובייקטיביים” אלא צריך כל אחד לבחון את הדברים לגופם.

[2] . האדם אינו מנהל את חייו על פי ידיעות מדעיות, במיוחד ידיעות מדעיות שאין לאדם פשוט כלים להכיל אותם. אלא הוא מבסס את הליכותיו על פי היגיון אנושי פשוט וחשיבה רגילה ששווה לכל נפש, ישנם ידיעות מדעיות שהשכל הפשוט מקבל אותם, ואיתם הוא גם מנהל את החיים. שהרי האחריות והתפקיד האנושי ניתן לכלל האנושות והמדענים אינם אלא מיעוט זעיר.