חכמים קדמונים תיקנו לישראל לקרוא בשבועות אלו הפטרות מעניין נחמתן של ישראל, ואם במידת פורענות אנו קוראים ג' דפורענותא,אזי במידה טובה אנו קוראים במשך שבעה שבועות הפטרות 'שבעה דנחמתא'.
בכל דורות הגלות גם בימי צר ומצוק כאשר יהודים התמודדו עם צרות יותר גדולות מאשר החקיקה המשפטית ו"גזירות בג"ץ"… היוו דברי הנחמה של הנביאים כנטפי צרי על מכאובו של העם היהודי. כאשר יהודים נאנקו בסימטאות הגטו הצרים תחת מכבש צרות הגלות, הגיעו פסוקי שבעה דנחמתא אלו והפיחו רוח חיים בפנים המצומקות, אור חדש נגה על פני הנדכאים, כאשר נשמע בקול נגינה מצלצל הד קולו של ישעיהו הנביא והיו מלכים אומניך ושרותיהם מיניקותיך… בת שחוק עלתה על פניהם היגעות וניצוץ עלה בעיניים הכבויות של סחופי הגלות בערים ובעיירות של מזרח אירופה או ארצות ערב. לקולם המהדהד של פסוקי הנצח, עורי עורי לבשי עוזך ציון, לבשי בגדי תפארתך ירושלם עיר הקדש, התנערי מעפר קומי שבי ירושלים.
לשם כך ניתנו לנו נבואות אלו מימי קדם להעניק עידוד וחיזוק ליהודים בכל המצבים, ולמלא אותם בתקוות עוז שלא יפלו ברוחם משבר הגלות אלא ישאבו ציפיה ותקווה לימים הגדולים העתידים לבא עלינו. וגם בימי הגלות הקשים ביותר, נתנחם ונתעודד ונזכור כי כל זה יחלוף ויעבור, ובאחרית הימים, יבואו הימים הנפלאים והמאושרים. משל למה הדבר דומה למי שבידו טופס הלוטו שזכה בפרס הגדול והוא מתהלך צוהל ברחובה של עיר אף שעדיין לא טעם דבר מאז הבוקר, והוא מזמין מונית ספיישל לעבר משרדי הפיס, וחברו הקבצן מתרעם עליו, מה לך צוהל ומבזבז כספים על מונית, האם אינך יכול להמתין לאוטובוס לנסוע יחד עם כולם. והוא משחק עליו מטוב לב, והרי הטופס בידי מעיד שהנני נמנה על עשירי העיר, וכי על הגביר היית מתרעם מדוע הוא נוסע במונית.
דברי הנחמה של הנביאים הם בידינו דבר יותר בטוח מטופס מפעל הפיס, נאמנים עלינו הדברים מפי יוצר שמים ונוטה הארץ שדבר אחד מהם לא ישוב ריקם, ומה לנו דואגים מפיסקת ליצנות ועילת גחמנות, ושאר פורענותא דבית משפטא המטרידים את מחשבותינו בימים אלה.
שבועות נחמתא אלו הם הזמן להתבונן בדברי הנחמות והעתידות שבנביאים וחז"ל, על גאולתן של ישראל שתהיה מהרה. נצייר לנגד עינינו את הטובות והנפלאות שיהיו לישראל בחזרתם אל אדמתם, והר בית ה' יהיה נכון בראש ההרים, והקב"ה ישוש עלינו לטוב כל הימים, וכל הגויים יריצו ידם ויהיו עבדים לכל אחד מישראל. אורך ימים ושנים, נקי מכל צער ומבלי שום עגמת נפש לאף אחד מישראל. וכל הימים יטפו ההרים עסיס וה' ירעיף על ישראל שפע טובה וכל הצרכים יהיו מצויים בהרחבה ובלי טורח. מכל הכיוונים יבואו שטפי ברכה והצלחה, אושר ושמחה, שלום ושלווה. השראות קודש ורוממות נשגבה, גילוי שכינה ורוח קדושה, טעמי תורה וסודות התורה, ונבאו בניכם ובנותיכם, ומלאה הארץ דעה את ה'.
ויסוד הנחמה היא בעצם הידיעה, כי עוד יבואו הימים הטובים, ולא לעולם נישאר בגלות. אלא התכלית תהיה כה נאצלה ונשגבה עד שלא יוודעו הימים הרעים. שכאשר יתבונן היהודי בגודל הטובה העתידה לבוא, יתנחם ויתאושש אף כשהוא שרוי בתוך צרות הגלות, שהרי לעומת הטוב הגדול הזה אשר קרוב לבוא, יקטן בלבו עוצם הסבל.
ובזאת נוכל לדעת ולהבין עד כמה תהיה גדולה שמחת הגאולה ושפע טובתה. שהרי הקב"ה מנחם את ישראל ואת ציון, כי הנה יבואו הימים הנשגבים אשר תגדל בהם כל כך הטובה, באופן שלא יוודעו ולא יזכרו כל הצרות וישתכחו מכאובי שנות הגלות לגודל האושר וקורת הרוח שיהיו שרויים בטובה. נוכל לתאר לעצמנו, אם כל הגלות הארוכה של אלפיים שנה על כל מוראותיה פרעותיה ושואותיה האיומות כל זה יכול להחשב 'רגע קטון עזבתיך', הרי נוכל לתאר לעצמינו עד כמה תגדל הטובה, טובה כה נפלאה ועצומה שלעומתה כל הגלות תוכל להיחשב כרגע קטון מול גודל הטובה וריבוי החסד המובטח שיהיה 'ברחמים גדולים אקבצך'.
כח הדמיון ניתן בנו שנוכל לצייר לעצמנו את ימות המשיח, עם כל התיאורים המלבבים – שאי סביב עיניך וראי כולם נקבצו באו לך. בדורינו התחברו כמה ספרים שאספו את כל מאמרי חז"ל ופסוקי הנביאים על מה שיהיה בימי הגאולה, דברים שחלק מהם כבר התממשו בפועל למרות שעדיין לא הגענו לגאולה, כנראה ששלבי ההכנה לגאולה גם הם מלאי תקווה ואור.
האם סבותינו היו יכולים לדמיין בעצמם מחזות כה מופלאים, ערים ושכונות חדשות שהולכות ונבנות, מלאים משפחות יהודיות עם חן יהודי השפוך על כל החיים בהם, זקנים וזקנות יושבים ומשענותם בידם מרוב ימים וילדים וילדות משחקים ברחובות בצהלה. ועוד רחוב מתאכלס ועוד גבעה, וקווי אוטובוסים חדשים נחנכים לחבר מקומות שלפני שנתיים היו גבעות שוממות מרבץ שועלים ותנים. ועתה הם מכוסים בבתי מידות, וכולם מתמלאים עד מהרה בצאן אדם, צאן קדשים, כל אלו דורשים תלמודי תורה, ישיבות ובתי מדרשות, שאכן נבנים וניטעים וממלאים כל פינה בהבל תורת ה' תמימה.
מי היה מאמין לכל זאת, איפה עמדנו רק לפני שמונים שנה. כאשר ניתנו לאבדון ולביזה, ונותרנו מתי מספר שרידים דלים וחסרי כח. והיכן אנו עומדים כעת, כבר אין צורך לדמיין, הננו רואים בעינינו את חזון הנביאים קם לנגד עינינו, כאשר נעשה עמנו אות לטובה ונפוצות ישראל מקובצים מארבע כנפות הארץ, היש קץ מגולה מזה, כשאנו רואים כיצד התקיימו באופן פלאי הנבואות אודות קיבוץ גלויות, כיצד לא נאמין ביתר הבטחות הנביאים, כבר אין צורך לאמץ כל כך את הדמיון כאשר גויים יבואו מקצות הארץ ויבקשו ללמוד את תורת ה' וללכת בארחותיו, ומציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים.
כל האומות ישגרו לישראל אוצרות זהב ושפע מזון בכדי שידריכו אותם בדרכי היושר והצדק של התורה. רבותי! האם הכשרתם מספיק מורים בכל השפות להורות אמת לאומות העולם, כשזה יקרה הביקוש יהיה גדול, וזה עומד לקרות בקרוב, כל הסימנים מעידים על כך. התגברות הקליפות בארץ ישראל בתקופה הזאת היא רק סימן לכיליון כוחות הרע שמזקקים את עצמם לקראת השמדם עדי עד. אנחנו שומעים במעמקי קול מחאתם את הצעקה "ד -מו – גרפיה"… זה מה שמוציא אותם מדעתם, כאשר חוצפא יסגא במידה רבה כל כך לומר בריש גלי דבר והיפוכו, כי כך אני רוצה, וכך משתלם לי, אלו סממני התקרבות רגלי משיח.
הראשונות הנה באו וחדשות אני מגיד בטרם תצמחנה אשמיע אתכם.