אודות. מה אנחנו באים להציע?

הרב לייב מינצברג זצ”ל ראש ישיבת המתמידים ירושלים

קיבוץ ניר עוז לאחר הטבח בשמחת תורה תשפ”ד

יהודי מניח תפילין

בתקופה האחרונה ישנה התעוררות יהודית רבה בין שכבות העם השונות, ובמיוחד לאור מאורעות השנים הסוערות האחרונות, יהודים רבים מוצאים את עצמם שואלים מה זה יהודי? מה זה אומר לי? אנשים שהם עצמם או משפחותיהם  עברו סבל בלתי אנושי, הם ומכריהם, וכל המתוודעים לסיפורם, תובעים לדעת עבור מה סבלתי והקרבתי כל כך. לב מי אינו זע לנוכח הדרישה הזו, כל מי שסבור שיש לו מענה לשאלות אלו, חייב להתגייס ולהשקיע  את כוחו בהסברה, בהשקיית נטפי תנחומים ודברי חיזוק, והבאת דבר ה’ לכל המוכנים לשמוע ולקבל.

בנוסף על הרחוקים המבקשים להתקרב, ישנו צורך שמעלים מחנכים ודרשנים המתהלכים בין הקרובים, ציבור היראים, אלו מעידים שקיים חוסר ידע ובלבול מושגים מדאיג בכל הקשור ליסודות האמונה, אפילו בין בני הישיבות ואברכים יודעי תורה, קיימים רבים שמלבד כמה שיחות מוסר ודרשות שבע ברכות שטחיות אין להם שום ידע ביסודות היהדות, ובוודאי שאין להם תפיסה מסודרת מה התורה מבקשת מהם. עבור מה נדרש מהם להתמסר ולמסור את כל חייהם.

אמנם ההלכות המעשיות לפרטיהם, חובתם ידועה לכל, וספריהם מפורסמים ומוכרים ופתוחים בפני כל שומר תורה ומצוות, אבל היהדות מורכבת נוסף על שמירת הלכות קפדנית, גם מידיעות יסודיות ותפיסות חיים,של אמונה ובטחון, אהבה ויראה, דביקות ושמחה. עבודת המידות, מלחמת היצר, כל זה צריך בירור יסודי, והבנה מעמיקה, שמירת ההלכות עצמה צריכה לעמוד על בסיס של יראה והכרה בהירה של החיוב והמחייב, קיום המצוות ראוי שיהיה מתוך הבנה וחיבור לרקע החיוב, ולא תהיה עשייה יבשה כ”מצוות אנשים מלומדה”.

מגמתינו להציג ולפרוס את התפיסות המקובלות על עקרונות היהדות. גם בזמננו ישנם תנועות וזרמים הטוענים לכתר היהדות, אולם אלו הם “יהודים” בדרכם שלהם בהתאמות שונות שהם מנסים לבצע לזמנים המודרניים, אך הם מודים בעצמם שאין הם הצורה המקורית של “היהדות” כפי שהיא מתקיימת אלפי שנים.

איננו מבקשים להוכיח דבר מה, כמו למשל להוכיח את מציאות הא-ל או את אמיתות התורה והיותה מן השמים, ולשכנע בזה את הבלתי משוכנעים, אנו רואים עצמנו זעירים עבור משימות כבירות כאלו, אלו מיועדים לרבים וטובים מאתנו. איננו באים אלא להציג את היהדות כפי שהיא, מנקודת המבט שלנו וסביבתנו התרבותית-דתית. להציג מבנה שלם ועקבי על תפיסת החיים של היהדות. יתרשם הקורא ויבחר בעצמו מתוכו את המתאים לו.

הקדמנו לשם החיבור את המילה “טבעי”, שכן נקודה מרכזית בחיבורנו זה, היא להצביע כיצד היהדות אמורה להיות טבעית, מותאמת ומשתלבת בטבע האנושי והארצי, רעיון זה מגולם בפסוקי התורה בפרשת נצבים:

(דברים ל, יא- יד) “כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא: לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂתוֹ:

ובפסוק סמוך: (שם ל, כ): לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹוקֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם:

וכן כתוב: (שם לב, מו-מז) “שִׂימוּ לְבַבְכֶם לְכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵעִיד בָּכֶם הַיּוֹם, אֲשֶׁר תְּצַוֻּם אֶת בְּנֵיכֶם לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת: כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי הוּא חַיֵּיכֶם, וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ”.

הפסוקים מלמדים אותנו, שכלל התורה וכל המצוות נוגעים לחיינו, וקרובים ללבנו ולהשגת שכלנו.  התורה והמצוות באים להביע עניינים ששייכים אלינו אישית, רגשות שקיימים בנפשנו, והתורה בעצם רק מצביעה עליהם ומכוונת אותנו, כל אדם צריך להגיע לרמה שהוא מרגיש שייכות לתורה ומצוות עד כדי  שיבוא לקיים אותם מעצמו מתוך רגשותיו והבנת שכלו. אנו חותרים לכך שכל אחד ימצא את עצמו בעשיית המצוות, להיות מזוהה עם המעשים, ולהיות הוא עצמו.

ביהדות הדורות ביקשו בכל דור את החיבור הזה, שהתורה והמצוות לא יהיו כדבר זר לנפשם,  כבר בדורות קדמונים חיברו ענקי הדורות חיבורים שבאים למלא חלל זה, כמו רב סעדיה גאון [רס”ג] ב’האמונות והדעות’, כמובן הרמב”ם עם ה’מורה הנבוכים’ שלו, גם ספר ‘החינוך’ שעסק בחלק של טעמי המצוות, ספר ‘חובות הלבבות’ של רבינו בחיי אבן פקודה.

חיבור זה כמובן איננו מתיימר להיות חלק מסידרת ספרים קדושה זו, אולם אנו סבורים כי בדור האחרון חסרים ספרים מסוג זה, כדי להתחבר למעשים, זקוקים בני הדור לשפה בת זמנם, ולא די להם בספרים קדומים. משעמדנו על הצורך בחיבור מעין זה, חיפשנו אחריו, משלא מצאנו ספר כזה, ראיתי חובה בנפשי לאסוף את מה שאדע בעניינים אלו בשפה פשוטה הקרובה אל לב בני הדור. ולתת חיבור רצוף על מהות תפקיד היהודי, ומהות רצון התורה, למען בני דורנו. בחיבור זה השתדלנו ללקט את מה שנאמר לפנינו, שהרי בעיקרי הדת עסקו ענקי הדורות בכל הזמנים, והוספנו גם את השיח המקובל בין יהודים בדורות האחרונים, כמעט כל מה שכתוב לפניכם מבוסס על דברי מחברים קדמונים או מאוחרים, אם כי שלא בלשונם, זוהי אחת הסיבות שלא ציינו את הדברים בשם אומרם, כי ספרי מלקטים ישנם רבים, המטרה כאן היתה להציב מלל זורם וקולח, ולא לעצור את הקורא בציטוטים ופרשנות לציטוטים.

ביחס לצורך האמור להיות מחוברים נפשית לתורה ולמצוות, היו וישנם תנועות וקבוצות בראשות מנהיגים אדירי תורה ענקים וצדיקים שגם חיפשו להגיע לידי כך, אלא שיש שמצאו את הפתרון בתורת הסוד וחכמת “הקבלה”[1]. אולם אנו מאמינים שיש דרך גם ברובד הפשט להתחבר לתורה ולמצוות, ואל לנו להעמיס את כל עניין המצוות וכלל התורה, רק על עניינים נסתרים מתורת הקבלה, [כי תורת הנסתר היא כשמה, נדבך של רובד נסתר שקיים בעומק בפנימיות טעמי המצוות על פי פשוטם, זהו רובד נוסף על גבי הפשט, כי כל דבר שמתקיים על פי פשט, מתקיים כנגדו ברובד עמוק מהלכים עליונים ונסתרים. כגון כשעושים מעשה של חסד ומפעילים את רגש ההטבה האנושי, מעוררים כנגדו השפעה עליונה של חסד ורחמים מן השמים על ישראל והעולם כולו, אולם הכל מתחיל מקיום חסד והטבה אנושיים.].

כאשר נשכיל בהבנת התורה בדרך פשט ברמה עיונית גבוהה וגישה מעמיקה, נהיה מסוגלים להבין שלהיות יהודי יכול להיות משהו טבעי, גם בלי מושגים מתורת הקבלה, המצוות הם נפשיות ורגשיות, פעולות חיים שנובעות מזרימת חיים טבעיים, המצוות כולם יש להם עקרון שיסודו במציאות טבע העולם.

החיבור שלפנינו נועד לסכם במידת האפשר, מה היא מהות תפקידו של יהודי. מה זה יהודי [מעבר למציאות הגנטית – אתנית, כאמור], מה הא-ל דורש מאתו, מה היא המשמעות של כל המצוות ומה זה אומר לאדם.

המסר של חיבור זה הוא, ש’להיות יהודי’ אמור להיות משהו טבעי, דבר שנובע מזרימת חיים טבעיים, המצוות כולם יש להם עקרון שיסודו במציאות טבע העולם. לכן אנו כותבים ‘טבעי, להיות יהודי’.

היה זה מורי ורבי הגאון המופלא רבי לייב מינצברג זצ”ל שדגל בגישה להסביר את התורה והמצוות שיטתו היתה לקרב את עבודת ה’ לחיים האנושיים [וכן להיפך], כל ימיו היה דורש וחוקר בשאלה הנוקבת: “מה ה’ אלוקיך דורש מעמך”. ואף מצא תשובות, לימד אותנו לחפש הסברים הגיוניים המדברים לנפש האדם, וקרובים אל הלב. המאמרים כאן מבוססים בין היתר על תורותיו ומסריו, ובהשראתו נולד הרצון לעסוק בנושא זה עד לעבודת יצירת החיבור. זכרו הטהור ינון בלבנו לעד. יהיה חיבורנו זה לזכרו ולעילוי נשמתו. [יום פטירתו ט”ז מרחשוון תשע”ט].

אולם מאידך אין אני מטיל את אחריות ו”אשמת” כל מה שנכתב כאן, עליו, ואם יהיו תלונות אינם אלא עלינו, עורכי האתר. כי ישנם דברים רבים ש”המצאתי” וחצבתי מלבי אני, אך גם הם נובעים מקו החשיבה שלימד אותנו, וגם עצם השאיפה והמגמה להבין את מהות תפקידנו בחיים, והאמונה שאנו יכולים להשיג ולהבין בשכל האנושי את טעמי המצוות, כל זה נחלתי מדרך חינוכו וההשקפה שלימד את חניכיו. זכרו הטהור ינון בלבנו לעד.

והננו להודיע כי הכתיבות באתר זה מעיקרם הם פשוטים בתכלית הפשיטות, וכמעט שלא יימצאו בו דברים עמוקים בסגנון המצוי בספרי מחשבה, ומי שזכה ויש לו חלק במחשבות עמוקות, ימצא מבוקשו בספרים שישנם לרוב, וכאן באנו למלא את הצורך לסדר את הדברים הפשוטים, שלמרבית הפלא די בהם למלא חיבור שלם.

ועוד עלינו להודיע, שמאחר שיש לנו מגמה לפרוס את מלוא תמונת היהדות, ומכיוון (שכאמור), החומר כאן מיועד ליהודים ברמות שונות של ידע והיכרות, אנו כותבים הכל בסגנון פשוט, וכולל הבאת ידע בסיסי ויסודי, שעבור רבים שמבוססים יותר ביהדות, חכמים ונבונים ומכירים את התורה, ייחשב כרמת “אל”ף בי”ת”. אולם עם זאת אנו סבורים כי גם הבקיאים והוותיקים, ייהנו ויקבלו תועלת מקריאת הדברים ושינונם.

מסתבר שדווקא עריכת הדברים בצורה שהיינו מגישים אותם לפני רחוקים שאינם יודעים מאומה ממש, מחייבת אותנו לסדר אותם כיצד שהם ייראו מנקודת מבטם הם, וזה מחדד ומבהיר אצלנו את הדברים ובמיוחד סידורם על מתכונתם שלב אחר שלב, מה עיקרי ובסיסי ומה הוא סוג של תוספת והנהגה מיוחדת, ממילא הדבר יביא גם עבור הוותיקים והיודעים התחדשות והתרעננות בקיום המצוות וההליכות שהם מורגלים בהם, והם מקיימים אותם כ”מצוות אנשים מלומדה”. ואנו תפילה שיהיה בדברים אלו, כח להעלות ולחזק את רמת הקיום, וחיזוק ליתר כוונה ורגש בעשיית המצוות.

העיון ביסודות ומחשבת היהדות, אמור להיות משנה מוסכמת על הכל, ואכן השתדלנו לתאר את המחשבה הרווחת ולבאר את האמונה הרווחת בכלל הציבור היהודי המאמין [“האורתודוקסי”]. או כמעט כולם. עם זאת יש נושאים שאין בהם דברים מוסכמים על הכל, כמו טעמי מצוות שכתבו מחברים שונים וגדולי דורות שאחריהם ביקרו אותם קשות [כמו למשל טעמי הקרבנות שכותב הרמב”ם, והרמב”ן מבקר אותם נחרצות], נכתוב לפעמים דברים מחודשים, ונביא טעמי מצוות הנראים הגיוניים ומסתברים לפי טעמנו האישי. ובסגנון שלמדנו מרבינו הגר”ל מינצברג זצ”ל בעל “בן מלך”. כפי שנרחיב בתוך החיבור בהסבר השיטות והגישות השונות בביאור טעמי המצוות.

[1] . למשל שיטת החסידות, ובראשם ספר התניא, שמצהיר בפתיחתו שמטרתו לבאר כיצד יתקיים הדבר שהתורה והמצוות יהיו כנאמר “כי קרוב אליך הדבר מאד וכו'”, אלא ששיטתו מבוססת על תורת הסוד ומעמקי הקבלה [שהיא לא רק דרך הבנה עמוקה ומחודשת בתורה, אלא שהיא גם אופן חשיבה ותפיסת נפש פנימית וסגנון הבנה מרומם ורחוק מהפשטות]. וכך גם ספר “לקוטי מוהר”ן” שהוא נשגב מאד בדרך סודות התורה, ממילא החיבור של האדם לתורה ומצוות, שהוא מציע מתקיים על ידי רעיונות ותפיסות נשגבות ומושגים בלתי נתפסים במחשבה פשוטה. אולם מאחר שהתורה פונה גם למי שבא ללמדה בדרך קריאתה כפשוטה, בהכרח שישנה דרך שהתורה תהיה קרובה ללבנו מאד, בדרך ההבנה האנושית והפשוטה.